מהאגאי למפרץ פינלנד 2022 ההתחלה חלק 2

עוד כותב מארגן שורות אלה כאן בישראל למסע חדש של חוויות שככול הנראה אתקל בהם במהלך מסע זה, שנתיים וחצי אחרונות בתוך מעגל הקורונה עשה משהו נכון והסתכלות פרופורציונלית לחיינו אנו וחיזק את דרך החשיבה כאן ועכשיו, לראות, לחוש ולחוות את אשר העולם מציע לנו, משתדל תמיד לראות את היפה בעולם, אך המציאות מראה אחרת ועדיין לא תומן את ראשי בגומה קטנה, וכן מרגיש את התותחים רועמים ברחבי העולם כדוגמת מלחמת רוסיה אוקראינה, ועוד כאלה ואחרים.

החלטתי לצאת למסע שיחבר לי כחוט השני מקומות היסטוריים סיפורי גבורה וכישלונות מפוארים מבית היוצר של האנושות ועשייתם של בני האדם, בהחלט בכול סמן בעולם יש כאלה ואחרים העונים להגדרה זו. אני יורד לרזולוציות יותר קטנות ושואל היכן כדי להגיע לבקר ולתעד כאן ועכשיו בזמן אמת לאור הנעשה בעולם.

מלחמת רוסיה אוקראינה מלחמה שגובה סבל רב מכלל האוכלוסייה, מיליוני פליטים המפוזרים ברחבי אירופה, ועדים לחוויות עקירה מביתם בנדודים בחיפוש מקום טוב יותר, הם גם אלה שמרגישים, האנשים האמתיים שחווים את עוצמתה של המלחמה, ההשפעה הזו גורמת לאזרחי מזרח אירופה וכלל מדינות העולם לסטייה בתפיסה וחשיבה מחדש על מורשת רוסיה והערצת מדינה זו. אני עד בימים אלה ברשתות ובאמצעות מיני מדיה ככל עולמית לסוג של דחייה מוחלטת ורצון לניתוק מוחלט מאימא רוסיה בעיקר בארצות הבלטיות מזרח אירופה שעד עכשיו חששו להגיד בקול מורם את אשר חשבו, פסלים ואנדרטאות שנבנו כדי להאדיר ולהנציח את ברית המועצות והצבא האדום נהרסו במספר מדינות על רקע הזעם על הפלישה הרוסית לאוקראינה. דוגמאות נוספות, מועצת העיר ריגה הצביעה על פירוק אנדרטת הניצחון הסובייטית, ב-12 במאי אישרו מחוקקים בלטביה הצעת חוק שתאפשר את פירוק האנדרטה הסובייטית. הצעת החוק תיקנה הסכם משנת 1994 בין לטביה לרוסיה על שימור אנדרטאות מתקופת ברית המועצות."התנאים הגיאו-פוליטיים המשתנים... פירושם שלטביה לא יכולה ולא תהיה מחויבת לשמר... אנדרטאות לכיבוש הסובייטי". דוגמה נוספת היא שכמה אנדרטאות עם קשר לאידיאולוגיה סובייטית יוסרו מהמרחבים הציבוריים בעיר השנייה של ליטא קובנה, כך הודיעה עיריית קובנה ב-11 באפריל, החלטות אלו נועדו להסיר לחלוטין כל קשר לאידיאולוגיה הסובייטית, לסמליה או לרוסיה הממשיכה במלחמתה נגד אוקראינה. ההגדרה ברורה חדה ולא מתפשרת מזרח אירופה מוציאה את הכעס על פלישת אוקראינה על סמלי הכיבוש הסובייטימצפון מזרח אירופה המזרחית ועד בולגריה.

אסופות של מקרים כדוגמת אלה אינם כבר משהו ייחודי ונדיר זוהי מגמה שהולכת וגדלה, אנו עדים היום שמדינות מזרח אירופה יוצאות בגלוי נגד התפיסה הרוסית בכללותה מה שלא העיזה לעשות מאז פירוקה של ברית המועצות, מדינות אלה חיו שנים בצל משטר קומוניסטי בשקט יש לומר בפחד למרות שנראה מבחוץ שמדינות אלה מתפתחות ו"נאורות" שנים על גבי שנים לקח להם להעז ולצאת נגד משטר זה ותפיסתו, כיום אנו עדים להיסטוריה גדולה של העזה "דור המלחמה" עייף ממלחמה ופוליטיקה נכון שרובם עדיין סוגדים לצבע האדום ולמשטר שהיה .. , במרוצת השנים קם דור חדש וכך עוברות להם שנים ותפיסת "דור המלחמה" פוליטיקה, חברתית, נעלמת אט אט.. ותופסת את מיקומה הדמוקרטיה אמנם בצעדים קטנים ונפחדים אבל בהחלט ישנה שינוי מגמה.

אז.. תקציר זה מסמן תחילתה של סוף תקופה, סיום דור .. אם תרצו , מה יותר נכון מלערוך מסע למזרח אירופה לתעד מונומנטים, לחקור ולגלות ציוני דרך משמעותיים, לעבור דרך היסטוריה של מלחמות זיכרונות בהיסטוריה האנושית. אני אשתדל ככול שיתאפשר ליצור מסמך תיעודי חשוב שעיקרו הוא זיכרון, ערכתי מסלול משתנה הפורס נקודות חשובות ואירועים מהותיים כדוגמת :

יער ביצות מבודד בצפון מערב פולין, ששם ערכו מדענים נאצים ניסויים בליסטיים סודיים ביותר לטילים לטווח קצר וארוך,

"אנדרטת קורבנות הפשיזם בקרקוב", מונומנט של טייפן פיליפוביץ ' היה לוחם מחתרת יוגוסלבי שלחם בכובש הנאצי בשנת 1941 . הוא נלכד והוצא להורג מוות לפשיזם, חופש לעם "). הוא הפציר בעם היוגוסלבי לא לחדול מלהתנגד, כמעט 1,000 רגל מחופי פולין,

שריד ממלחמת העולם השנייה תחנת שיגור טורפדו גרמנית שננטשה בים הבלטי.שורה של בונקרים מבטון נטושים, כשהם מתפוררים על שפת החוף הלטבי.

העיר הסודית שנבנתה בשנות ה-40 באמצעות מאמציהם של כמה אלפי אסירים, והייתה ביתם של כ-3,000 תושבים,

מוזיאון הנצחה בשטח המחנה. שמו, "12. פברואר" מוזיאון הזיכרון, מנציח את היום שבו שבויים חסרי פחד הכו בחזרה , בבת אחת כיבדו ונוקם את אלפי האסירים האחרים שלא היו כל כך ברי מזל.

מה נספיק ומה נראה לא אוכל לומר בוודאות, התכנון לעלות מיוון צפונה דרך מקדוניה וארצות הבלטיות כיוון הרכיבה צפון מערב, ובחזרה הכיוון דרום מזרח. אנו נגיע לגבול אסטוניה מפרץ פינלנד נשתדל לחצות את הגבול לכיוון רוסיה 150 ק"מ מגבול אסטוניה ל סנט פטרסבורג, ערכתי מסע ב-2009 מישראל לנקודה הכי צפונית ברוסיה, ומקווה שזו תהיה הפעם השנייה שאוכל לבקר בעיר מופלאה זו.

תיעוד, כתיבה צילום הינה משימה לא קלה ביחוד ברכיבה מתמשכת על האופנוע, מקווה שאוכל "לתפוס" את הרשימה שהכנתי מרביתה לפחות, וליצור רצף קל מזמין ונגיש ככול שאפשר לאוהבי היסטוריה ותרבות, ולאלה הרוצים לערוך מסע מאתגר ולנגוע בחלקים של היסטוריה וחלקים ממנה שנעלמים בימנו אנו.

קובי שמואל