מהאגאי למפרץ הפיני 2022, חלק 3

לאחר ארגון ושהייה באתונה במשך שבוע יצאתי לדרך לכיוון מקדוניה לא לאחר שגמעתי כ- 500 ק"מ

ביום אחד אני ממוקם כרגע על גבול יוון מקדוניה ומחר אני בצפון מקדוניה ,

עברתי היום קרוב ל300 ק״מ צפונה , לא לפני שנחתי במונומנט מרהיב בעל חשיבות היסטורית

ועיצוב מרתק למרות הקרב העקוב מדם שנקרא מרד אילינדן, המרד התרחש ב -1903 נגד השלטון

העות'מאני בעיקר באזור נפת ביטולה שבחבל מקדוניה, ובראשו עמ ד הארגון המהפכני הפנים-

מקדוני. המרד דוכא באכזריות על ידי העות'מאנים כ-000,10 חיילים ואזרחים נהרגו בקרבות, 119

כפרים ויישובים קטנים נחרבו עד היסוד, לכבוד המרד, נבנה 70 שנה לאחר מכן אנדרטה מוזרה

מתקופת החלל ומתחם זיכרון. אין פסלים של חיילים אוחזים בדגל או הצהרות גדולות על מדינה. יש

רק ביטוי מודרניסטי מוזר בצורת די מעניינת לתקופה שבו היא נבנתה . אולי זו הנקודה של

האנדרטה, היא מסתכלת לעבר העתיד, שבו ביטוי חופשי פוגש חדשנות ללא השפעה חונקת של

אימפריה טורקית מתפוררת.

הגשם היה די חזק היום כמעט לאורך כול היום, כבי שים קטנים וטיפות גדולות של מים עטפו אותנו

ואת גלגלי החופש. הרכיבה בגשם הינה מעוררת ומתישה ויש לספק חדות יתרה במצב זה, הרוחות

לא היו חזקות, בורות של מים ומשאיות מהכיוון הנגדי הגדירו מחדש מהו רחיצה מהולה בבוץ טרי

במהירות די גבוהה, הגענו למלון די שבור כאן 30 ק״מ מסקופיה, תחזית של מחר גשם ללא הפסקה

.. היום בערב נתכננן את צעדנו למחר שהכותרת תיהיה יבשה ומרתקת.

מקווה שאתם מחזיקים מעמד !!! כי זה אחד הבניינים המכוערים בקוסובו ו..אצלי ברגע שבניין עבר

את סף הכיעור הוא מתחיל למצוא חן בעיני, בניין הספרייה בקוסובו מזכירה בית סוהר ענק מכוסה

בסורג של מתכת, שאתה יושב בתוך הספרייה ומביט החוצה אתה מרגיש סוג של שבוי, גג הספרייה

מדמה כיפות לבנות כחלק מתלבושת הלאומית של קוסובו, תחשבו על זה,, איזה אומץ ותעוזה היה

לאדריכל זה לבנות בניין שכזה, יש כאן אמירה חשובה, הבניין מדמה לכידה של רוח המדינה שנפגעה

במלחמה ופועלת להתקדם ולהבנות מחדש. הספרייה כוללת 2 מיליון פריטים חלקם נדירים, עיתונים,

כתבי יד,מפות, ותצלומים, כמו כן שימש את הפליטים הקרואטים והבוסנים כמקום מגורים, ואת הצבא

הסרבי כמרכז פיקוד.

פארק הזיכרון Bubanj מציין ומכבד את מיקומה של אחת ההוצאות להורג ההמוניות הנוראיות של

מלחמת העולם השניה, במקום זה 000,10 סרבים נלקחו בשבי, נאספו ונורו על ידי כוחות פולשים

הנאצים . רוב הקורבנות היו אזרחי העיר הסרבית.Niš הפארק עצמו, שנבנתה על אדמה מקודשת

שפעם הייתה אתר של זוועה אנושית שאסור לשכוח לעולם.

רבים מכם שמעו על פיליאס פוג והרפתקאותיו ברומן של ז'ול ורן מ-1873 מסביב לעולם בשמונים יום.

מחזה דומה נכתב ב-1910 על ידי המחזאי הסרבי ברניסלב נושיץ', המחזה מספר על הגיבור

שמסתובב ברחבי הגלובוס מעיר הולדתו יאגודינה שבמרכז סרביה. בשנת 2019 ,אזרחי יאגודינה

הכינו אנדרטה לשכנם המפורסם ולמטי יל בעולם.

ביקרתי אצל טיטו במאוזוליאום בית הפרחים בעיר בלגרד .היה מרתק לבחון נקודות וציוני דרך של

מרשל טיטו . הנה כמה עובדות על טיטו

היה נשיא יוגוסלביה מסוף מלחמת העולם השנייה ועד מותו בשנת 1980.

מדינאי ומפקד צבא הפרטיזנים הגדול ביותר באירופה במלחמת העולם השנייה

לוחם הנחוש ביותר נגד צבא הכיבוש הנאצי כמו גם נגד משטרו של מוסוליני

שמר על עצמאות מברית המועצות

יהודי יוגוסלביה מצידם, ראו בטיטו גיבור, מושיע וסמל המאבק בהיטלר ובמוסוליני.

הפרטיזנים היהודים של יוגוסלביה העריצו את טיטו על שפרס עליהם חסותו ונתן להם תמיכה מלאה

בשנת 1948 ניסה מנהיג ברית המועצות, סטלין, להפוך את יוגוסלביה למדינת חסות, אך טיטו לא

הרשה זאת וטיהר את המפלגה מתומכיו של סטלין

טיטו התיר חופש תרבותי, לא אסר על לימוד העברית ולא התנגד לקשרים של ישראל עם בני

הקהילות היהודיות הקטנות שנותרו בארצו.

בית הכנסת של כיכר ג'קאב וקומור בסובוטיקה סרביה , הוא בית כנסת הונגרי בסגנון ארט נובו , הוא

נבנה בשנים 1902-1901. זהו בית הכנסת השני בגודלו באירופה,

בשנת 1990 היא הוגדרה כאנדרטה של תרבות בעלת חשיבות יוצאת דופן , והיא מוגנת על ידי

הרפובליקה של סרביה.

מוזאון המרד הסלובקי באנסקה בסטריצה במרכז סלובקיה מוקד ההתקממות נגד הפשיסטים

במלחמת העולם השניה.

היום אציג בפניכם בקצרה את המרד הסלובקי שפרץ בקיץ 1944 מנקודת מבט יהודית.

עוד לפני פרוץ המרד, התקיימו תאי מחתרת יהודית חמושה, בכול שלושת מחנות העבודה

בסלובקיה, נובקי, סרד וויהינה.

2000 יהודים השתתפו במרד 1566 יהודים לחמו בשורות הפרטיזנים במהלך המרד, בספטמבר

1944 ,הגיעו לסלובקיה חמישה צנחנים ארץ- ישראלים. חביבה רייק, צבי בן -יעקב רפאל (רפי) רייס,

חיים חרמש, ואבא ברדיצ'ב. הם סייעו לארגן את הפליטים היהודים שהתקבצו באזור והצליחו לסייע

לטייסי בעלות הברית שנטשו את מטוסיהם מעל לשטח האויב, להגיע למקום מבטחים. גורלם של

הצנחנים היה קשה חוץ מחיים חרמש, שהמשיך להלחם בשורות הפרטיזנים. חביבה רייק ורפי רייס

נרצחו ב -20 בנובמבר 1944 .אבא ברדיצ'ב צבי בן-יעקב הועברו למחנה מאוטהאוזן, שם נרצחו בסוף

דצמבר 1944 .יהודי סלובקיה תמכו במרד הלאומי, אך יכלו להשפיע מעט מאוד על התפתחותו, ועם

כישלון המרד היה גורלם חלק מפעולות הנקם של הגרמנים אחרי ניצחונם. יהודי סלובקיה נלחמו

וחרפו את נפשם למען עצמאות וחופש ,נקודות של עוז וגבורה ומרד היו שעתם היפה ללא כניעה

ולחימה עד הסוף .

את הגיבורים האלה יש לזכור לעד

למען הדורות הבאים .

עם ישר אל חי!!!

עוד ציון דרך מעניין , טירת נידז'יקה , לטירה הציורית הזו בפולין יש היסטוריה עשירה, כולל אגדה

הקושרת אותה לאוצרות האינקה האבודים. הטירה המפוארת הזו נראית כאילו נשלפה ישירות

מהסט של דרקולה. הטירה נבנתה בהוראת אריסטוקרט הונגרי המכונה קוקוס מברזו ביץ'. זמן קצר

לאחר השלמתה, הועברה הטירה לידי משפחת זפוליה. בשנת 1528 .1943 הצבא האדום כבש את

המבנה. ובשנת 1963 שופצה הטירה על ידי משרד התרבות הפולני. אגדת אוצר אינקה המתייחסת

לטירה נובעת מאריסטוקרט הונגרי מהמאה ה-18 ,סבסטיאן ברז'ביצ'י, אז הבעלים של הטירה, הוא

נסע לפרו והתחתן עם נסיכת אינקה. כפי שמספרת האגדה, בתם אומינה ברחה מדרום אמריקה עם

בנה וסבסטיאן עם מגילות אינקאיות קדושות בעקבות מרד נגד הספרדים. ההערכה היא שהם הכילו

מפה שציינה את מיקומם של אוצרות האינקה האבודים.

היום אחרי שחציתי את הגבול הסלובקי רכבתי למחנה הריכוז פְּ לַ אשֹוב ליד העיר קרקוב שבפולין.

שטח עצום ושקט מה שהתרחש באזור זה היה אחד מהמזעזעים בתולדות האנושות .

והנה כמה מילים על מחנה זה:

המחנה הוקם על שטחם של שני בתי קברות יהודיים ליד הכפר פלאשוב. במחנה זה שירתו מספר

גברים ונשים מהאס אס, כולל מתנדבי אס אס אוקראינים. בנוסף, שירתו במחנה כ -600 מאנשי

יחידות גולגולת המת. בתוך מחנה פלאשוב, ברחוב ליפובה, הקים אוסקר שינדלר מעין תת-מחנה, בו

שיכן את עובדיו היהודים, בהם עובדים שקיבל מיוליוס מדריץ.' שיעור התמותה במחנה היה גבוה

מאוד. אסירים רבים, כולל ילדים ונשים, מתו מטיפוס, רעב והוצאות להורג. פלאשוב ידוע לשמצה

בשל מטווחי הירי שנערכו בו, הן על יחידים והן על קבוצות. את מפת המחנה הכין הגרפיקאי יוסף

באו, מאסירי המחנה, לדרישתו של גת. התלבטתי אם לצרף את הצילום והטקס המזעזע שאינו

משאיר מקום לטבח הנורא ובלתי אנושי שקרה כאן , כן צרפתי כי חייבים לדעת ולהעביר לדורות

הבאים את שקרה לעם היהודי , שוב ושוב אנו רואים ברוב נקודות הציון של המסע, את חוסר

האונים, את היהודי הנודד, בלי בית ובלי מדינה בשנים עברו, מדינת ישראל היא נס שהוקמה

מחורבות ומשארית הפליטה של העם היהודי.

אין לנו א רץ אחרת !!!

עוד נקודה ברשימת המסע.

ממקומם צפון מזרח לפולין ונקרא סטלאג לופט III זהו מחנה שבויים במזרחה של גרמניה, ששימש

במהלך מלחמת העולם השנייה לשם החזקתם של אנשי צוות אוויר של בעלות הברית, שנפלו בשבי

הגרמני. המחנה זכה לפרסום בעקבות בריחה של 76 שבויים ממנו ב־24 במרץ 1944 דרך מנהרה

שחפרו.

הסרט ״הבריחה הגדולה״ עם סטיב מקויין נוצר בהשראת סיפור הבריחה .

***בשנות השישים בארצנו יוצרו ספרוני הסטאלגים שנלקחו בהשראת מחנה שבויים זה , שעלילתם

עוסקת בקצינות אס.אס. מלאות זימה המתעללות מינית בשבויים במחנות. בשנות ה-60 ,במקביל

למשפט אייכמן, מכירת החוברות הפורנוגרפיות הללו שברה שיאים בישראל ומאות אלפי עותקים

נמכרו בקיוסקים. מעמדם של הסטאלגים התערער רק לאחר משפט מתוקשר, שהאשים את כותביו

בהפצת פורנוגרפיה אנטישמית.

כרגע בפולין חציתי כמה מאות ק״מ היום ליעדים מרתקים כולל בית החרושת של שינדלר. עברתי בפסל מעניין שתמיד רציתי להגיע אליו והנה כמה מילים על

וויטק הדב ("הלוחם החייכן")

היה דוב חום סורי שאומץ בהיותו גור על ידי חייל תותחנים פולני- בריטי במלחמת העולם השנייה

וקיבל דרגת טוראי. במהלך הקרב על מונטה קאסינו עזר וויטק בנשיאת תחמושת ובהכנסתה אל

התותחים. וויטק הפך במהרה לאטרקציה עבור חיילים ואזרחים כאחד. עד גיל שנה ניזון מחלב

משומר אותו שתה מבקבוקי וודקה מרוקנים. תוך זמן קצר הפך לקמע הבלתי- רשמי של כל היחידות

שהוצבו בסמוך. הוא למד להצדיע במסדרים ולשאת פגזים. היכולות הפיזיות של הדוב אפשרו לו

להעביר פגזים בכמות גדולה עד לסוללות התותחים, אפילו כשהיה תחת אש. במהלך הקרב על

מונטה קאסינו סייע וויטק על ידי הובלת תחמושת בכמויות ובמהירויות שלא נראו קודם לכן. ב-18

במאי נכבשה גבעת המנזר על ידי חיילי הקורפוס הפולני השני.

לאות הוקרה על עזרתו, אישר המטה הצבאי לשנות את סמל היחידה לדוב הנושא פגז.

לאחר רכיבה של 450 ק״מ הכוללת גשם מהנה, וסוג של עננים שרודפים אחרי . . אני רוכב בתוך יער

פולני ששם חבויים עמוק בתוכו שרידי המעוז הנאצי הידוע בשם "מאורת הזאב.(Wolfsschanze" )

נבנה בשנת 1941 ,במרחק קילומטרים מהכפר הקרוב ביותר, מאורת הזאב הייתה המפקדה הסודית

של גרמניה בחזית המזרחית. מיקומו של האתר היה סוד שמור היטב. קולונל גרמני אמיץ שחיפש

לשים קץ לשלטונו המטורף של היטלר, רקח תוכנית להתנקש בחיי הפיהרר, הוא בחר במאורה של

הזאב כמקום לעשות זאת. קולונל קלאוס פון שטאופנברג הצליח להגניב פצצת מזוודה עם מכשיר

טיימר לחדר ישיבות שבו ידע שהיטלר יהיה . הוא עדיין הצליח לפוצץ את הפצצה עם היט לר בחדר

בזמן שהמנהיג הפשיסטי בוחן מפה של החזית המזרחית. באורח פלא, ולמרבה הצער היטלר שרד

את הפיצוץ עם פציעות קלות עקב חבר צוות שהזיז את המזוודה מעט יותר מתחת לשולחן בו הונחה

(ושבעצמו איבד רגל בפיצוץ).