.jpeg)
השנה 1986 אני רוכב על קטנוע פיאז'ו חצי כוח בצבע אפור כזה עם פדלים , בדרום ת"א חנויות לאופנועים התגלו כניצנים למשהו שעתיד להתרחש ובהתחלת השינוי לכול הקשור ברכב דו גלגלי , הייתי מוקסם מהאופנוע החדש שהגיע לארץ משהו כמו חטיפת חייזר ממסלול מרוצים באירופה ה –
היומן החסר –
היום 2014 ...
20.000 ק"מ בעולם על חד צילינדר ...
היבטים מנוסים והתלבטויות בכתיבת יומן מסע חסר לאור התפתחויות בכתיבה במסגרת מסעות שהגיעו אחרי 2009 אחרי המסע ...לאחר שכתבתי יומני מסע במסגרת המסע מהים התיכון לאטלנטי 2010 והמסע ליוון 2011 , והמסע לאסיה 2012
החלטתי לערוך יומן מסע מזיכרונות המסע , אמנם עברו להם כמעט חמש שנים לערך אבל הזיכרון הראשון במסע על אופנוע היה הקשה ומסקרן מאתגר בלראות עולם דרך משקף הקסדה , בקיצוניות של טמפרטורות משתנות , ומיני תרבויות , הפעם הראשונה שהכח המנטאלי הגיע לגבהים שעד כה לא הכרתי צבר תאוצה לעוד ק"מ ועוד נקודה בהתקדמות המסע .
השנה 1986 אני רוכב על קטנוע פיאז'ו חצי כוח בצבע אפור כזה עם פדלים , בדרום ת"א חנויות לאופנועים התגלו כניצנים למשהו שעתיד להתרחש ובהתחלת השינוי לכול הקשור ברכב דו גלגלי , הייתי מוקסם מהאופנוע החדש שהגיע לארץ משהו כמו חטיפת חייזר ממסלול מרוצים באירופה ה – R750 סוזוקי בצבע שחור אדום , משהו לחלום עליו , חליפת עור לרכיבה עם איזשהו פס צבעוני היה בגדר נס בגעתו לארץ , ההיצע היה מצומצם למדי ללא כול מעוף , אבל התחלת התאוצה הורגשה באוויר , שנתיים לאחר מכן מגזין מוטו כתבות צבעוניות הסברים מפורטים עוד צעד נוסף במהפכת הדו גלגלי של שנות ה – 80 , היה זה כתבה שפורסמה במגזין שהציתה את דמיוני על מסע אופנוע לאפריקה , ניצוץ הרעיון ליווה אותי שנים בהתמכרותי לאופנועים ומסעות ונתן את הקרקע הפורייה שלימים יהיה רכוב על אופנוע ויגמע אלפי ק"מ ברחבי העולם .....
2009 ערב לפני המסע ...
הציוד פרוס בסלון הבית ואני כמו פאזל עם אלפי חלקים מנסה להתאים את הכנסת הציוד לארגזי צד חלוקת משקל שווה , ספרים ומפות ציוד שינה ביגוד חם , חלקים וציוד טכני לאופנוע , התרגשות עוטפת אותי מרגע לרגע , זה משהו שאולי אי אפשר להעלות על הכתב כול ההכנות של חודשיים שלמים לערך מתנקזים כאן ועכשיו בהרגשה , ואופן ההכנה , הציוד מוכן ועכשיו לילה טוב , ומחר נמל חיפה במעבורת לקפריסין לתחילת המסע ....
בוקר ...
אחרי שהצלחתי לישון שעות בודדות הגיע הזמן , אני מוריד את הציוד , קושר מארגן , תיאוריית ההתארגנות ומיקומי הציוד בפועל הוכיחה את עצמה , פרידה מבנותיי , ואשתי שסופגת את כול שיגעונותיי בעוז , אני מדליק את חד הצילינדר שלי והוא כמו אומר ... אל תדאג אני ייקח אותך לאלפי ק"מ בעולם וגם יחזיר אותך בבטחה , ואני כמו מתמסר ללחש בביטחון מוריד רגל משלב הילוך ויוצא לעולם הגדול , ,,
מחשבות קטנות רצות בחלל הקסדה , אני עובר רחובות ספורים עוד יום רגיל ואנשים בתור לאוטובוס , חנות הירקות פתוחה , האיש מהמכולת מסדר ארגזים , מעברי חציה ממזרח למערב , ואני ברכיבה בטוחה לראות עולם מבעד למשקף .
כבר שעת ערב אני רוכב לעבר כניסת המעבורת כאן בנמל חיפה אני ושותפי דורון עדיין עסוקים בקשירת האופנועים בלי לשים לב אנחנו כבר שטים כחצי שעה , עליה לסיפון ואורות הכרך מתרחקים , ואני מביט לתוך חלל של אי ודאות מסוימת בין תכנון של אלפי ק"מ והורדתם למציאות , חושב עוד צעד אחד לכיוון המטרה בסיום היום עם רדת לילה במעבורת לכיוון קפריסין .
בידוק ומסמכים , גבול יווני גבול טורקי , טפסים ניירת ביטוחים , התשה לא קטנה ,ומשם לאדמת טורקיה , הניווט הראשוני היה קצת מבלבל לתוך כבישים חדשים ולא מוכרים אתה מתחיל לחוות את העוצמה כמה מאות ק"מ אחרי מיקום והתמצאות , רגיעה ושקט מוחלט בתוך רחבי הקסדה ופתאום אתה מרגיש את הצבעים הרוח ההרים השמים בתוך ארץ לא מוכרת , השעות הכתומות לא מאחרות להגיע ואתה רוכב בתוך שלל צבעים של שמש ערביים קצת לפני החשיכה .
ירידה מכביש מהיר לכיוון מזרח טורקיה היה מבחינתנו צעד נכון שנבין אותו רק אחרי ... ירדנו לתדלק ואנחנו לפני מחסום סוף דרך מהירה , לגימות ארוכות של מים , וצליל של פליאה מצד שותפי לרכיבה דורון , אפוא הפאו'צ שלי ? מחפשים , ללא זכר ... דרכון , ויזות המשך , ניירת של האופנוע ביטוחים ועוד ...סוף המסע !
בעודי במחשבות מרחיקות לכת , עוצר אופנוען והסיפור מתגלגל לו, זהו פאטי אופנוען ( שעד היום אני בקשר איתו ) שעזר לנו בחיפוש , לינה , וליווי לתחנת המשטרה המקומית . מילוי טפסים ועוד ניירת ואחרים ...
אנחנו במלונית קטנה כבר לילה מנהל בית המלון איש חביב, ואנחנו עובדי עצות , לפתע דורון מציין יש לי טלפון בתוך הפאו'צ ואני בחיוג מהיר ומעבר לקו עונה מישהו בטורקית אני בריצה לעבר מנהל המלון לתרגום משוחח איתו ארוכות הוא בעיר כ- 70 ק"מ מהמלון .
מנהל בית המלון אינו מסכים בשום אופן שאנחנו נרכב עד לשם ומצמיד לנו נהג , הגעה קבלת הפאו'צ והמוצא יבוא על שכרו ... ואנחנו מאושרים בתוך לילה בעיירה נידחת במזרח טורקיה .
חצינו את טורקיה משהו כ- 4000 ק"מ מדינה מרתקת של שינויי אקלים גבהים ונופים עד של פראות ללא איפוק , סבר אנשים חם לבבי אנשים פשוטים בכפרים ללא מותרות לב ענק וחם ואולי ... טבע האדם לא רע מנעוריו ...
חציית הים השחור לכיוון סוצ'י רוסיה עברה ללא כול בעיות ושינויים , כמה להקות דולפינים מלוות את המעבורת , שמש מתוקה ים כחול והאופק מבצבץ לו אחרי קרוב ל – 20 שעות הפלגה , העיכובים במכס דרשו לא מעט סבלנות אנחנו שני ישראלים הרוצים להיכנס לרוסיה הגדולה משער קטן של גבול לא צפוי שיבשה קצת את דרך מחשבתם של פקידי הגבול , ותוסיפו תבלין חריף וקבלו גם את חוסר ההבנה שאנחנו הישראלים כבר לא צרכים ויזה , הימים ימי ביטול גורף לוויזה לישראלים ...
המשך יבוא ..
קובי שמואל
קישורים רלוונטים - http://artmoto.co.il/index.php?m=ga&cat=3337&sub=537
コメント