רכבנו במשך יומיים לאורך החוף הרוסי והאוקראיני

רכבנו במשך יומיים לאורך החוף הרוסי והאוקראיני אנחנו בשערי מוסקבה, בימים האחרונים האינטרנט היה קשה להשגה והיום יש לנו אינטרנט במלון מדהים בעיר תולה, מלון שפרגן לנו אופנוען שפגש אותנו באמצע העיר מחפשים מלון. הביא אותנו לחבר שלו שמשפץ אופנועים ישנים, אפילו למברטה רוסית בת כ 40 שנים עדיין נוסעת תחת ידיו הכישרוניות.

מאוד מרגשת הפגישה עם אופנועונים לאורך הדרך, רק נותנים ונותנים ואתה לא יכול לסרב, כך בקפריסין, בתורכיה, וגם כאן ברוסיה. חצינו את הים השחור בחציה שהתארכה לה כמעט יום שלם במקום 12 שעות. נחתנו בסוצ'י, שני עופות מוזרים מישראל עם אופנועים, כזה עוד לא ראו כאן. פגשנו קבוצה של אופנוענים מלטביה שעושים את המסלול ההפוך לנו בחלק התורכי. רכבנו במשך יומיים לאורך החוף הרוסי והאוקראיני של חצי האי קרים, נופים נהדרים של ים והרים עם פיתולים ללא סוף. מהעיר ילטה הקצת קיטשית עלינו ישר צפונה דרך אוקראינה ורוסיה, מרחבים אדירים של חיטה ללא קץ, משטרה בכל פינה, 10 דולר סידרו לי בעיה עם שוטר אוקראיני שתפס אותי על פס לבן. רכיבה של 3 ימים במהירות קבועה של 100/110 קמ"ש העבירו אותנו מעבר לקו 5,000 הק"מ הראשונים של המסע. מחר ניכנס למוסקבה וניגש למוסך B.M.W בעיר לכמה דברים קלים ובדיקה שהכל בסדר. לאחר הפסקה בת יומיים במוסקבה נמשיך על פי התוכנית לכיוון סנט פטרבורג.

דבר אחד ניתן בוודאות לומר: החוויה היא מדהימה ועם זאת המסע לא קל בכלל מוסקבה מדהימה עד לעילפון אתמול חצינו את קו ה 5,000 ק"מ מהבית לאחר כ 18 יום. קרוב ל300 ק"מ ליום. מהירות ממוצעת של 70 קמ"ש לאורך כל המסע עד עכשיו וגם זה לאחר דהירה רצופה מהים השחור ועד מוסקבה במשך 3 ימים של מהירות קבועה 100/110 קמ"ש מוסקבה מדהימה עד לעילפון, אם לפחות בשמי אני יכול לדבר. עיר ענקית של כמעט 15 מיליון תושבים עם כביש טבעתי באורך של 120 ק"מ, תנועה אינסופית של מאות אלפי כלי רכב, הגענו למוסך B.M.W לאחר 3 שעות של חיפוש מתיש בתוך כבישים סתומים בפקקים. כאשר נכנסנו למוסך בין כל האופנועים ויותר מכל האופנוענים הרגשנו ממש בבית. מייד הקיפו אותנו, פינקו אותנו, בדקו האופנועים, מחשב, לחץ אויר, נורה שרופה, מתיחת שרשרת ובדיקה כללית.

סיור מקיף סביב הכיכר האדומה מלווים כמובן ברוכב נוסף, ג'ורג' על LT, יום מדהים ומרגש, מחר יום רגיעה במוסקבה. אתמול חצינו את קו ה 5,000 ק"מ מהבית לאחר כ 18 יום.

קרוב ל 300 ק"מ ליום. מהירות ממוצעת של 70 קמ"ש לאורך כל המסע עד עכשיו וגם זה לאחר דהירה רצופה מהים השחור ועד מוסקבה במשך 3 ימים של מהירות קבועה 100/110 קמ"ש. לא רוכבים יותר מהר, שוטרים! לא עוברים קו לבן, שוטרים! אם עשית משהו לא בסדר כדאי שיהיה לך שטר של 10 דולר בכיס, "מגהץ" כל בעיה, כך קרה לי לאחר עקיפת חשמלית על פס לבן. יש למשטרת התנועה אצלנו מה ללמוד על איך מטילים משטר על נהגים, לא בעניין של 10 דולר אלא בעניין המשטר והפחד מהמקל השחור/לבן באוקראינה או מוט שחור אצל הרוסים, אין להם חוכמות בעניין חוקי תנועה....למעט אלו עם המרצדסים /טוארגים/ ב.מ.וו/ אאודי השחורות שתמיד נוסעים בזוגות, אחד עם שומרי הראש...יש סדר בעולם!!!

מסנט פטר' יצאנו לדרך של 1,400 ק"מ לכיוון מורמנסק / חוג הקוטב 4 ימים של גשם וקור מקפיא עצמות, קטעי דרך של עשרות ק"מ בתיקון, שוטרים שעושים הכנסה צדדית מ"הקו הלבן", מסע מתיש בתוך נוקשות רוסית מכל כיוון אפשרי, למרות הקשיים עברנו את ציון הדרך של חוג הקוטב והגענו למורמנסק בצפון רוסיה על שפת ה"ים הלבן", אנחנו נמצאים כ 150 ק"מ מדרום לכף הצפוני. קצת לתמצת את השבוע האחרון בו האינטרנט לא היה בר השגה אז כך. ממוסקבה לאחר 3 ימי מנוחה רכבנו כ 700 ק"מ ביום אחד לסנט פטרסבורג. עיר יפה בכל קנה מידה. מדהימה בעיצוב שלה, בחיי הלילה שלה בקיץ, (לילות לבנים בגלל האור שלא שוקע). פגשנו כאן אופנוענים מקומיים ואופנוענים מליטא ויחד יצאנו קבוצה של כ 30 אופנועים לטייל ברחבי סנט פטרסבורג בלילה שהוא בעצם קצת יום. מסנט פטר' יצאנו לדרך של 1,400 ק"מ לכיוון מורמנסק, 4 ימים של גשם וקור מקפיא עצמות, קטעי דרך של עשרות ק"מ בתיקון, שוטרים שעושים הכנסה צדדית מ"הקו הלבן", מסע מתיש בתוך נוקשות רוסית מכל כיוון אפשרי, למרות הקשיים עברנו את ציון הדרך של חוג הקוטב והגענו למורמנסק בצפון רוסיה על שפת ה"ים הלבן", העיר שהייתה פתח התקווה של ברה"מ במלחמת העולם השניה, מכאן הצליחו בעלות הברית להכניס אספקה לרוסיה, דרך הים בשיירות ענקיות של אניות משא ומכליות נפט מלוות בנושאות מטוסים ומשחתות כהגנה נגד הצוללות הגרמניות שעשו בשיירות האיטיות והכבדות שמות.

לאחר מורמנסק שמנו פעמינו מערבה לגבול עם נורווגיה ואתמול חצינו אותו אחר הצהריים.

המעבר עצמו היה כמו קפיצה בזמן של 200 שנים, לא יאומן ההבדל בין מזרח למערב. מאתמול אנחנו רוכבים בארץ שמדברים איתך אנגלית, מחייכים, הכל נעים ותרבותי ומאוד מאוד יקר. היום רכבנו בקור של 2 מעלות מעל לאפס ובגשם מקפיא בצפון נורווגיה אבל זה מאחורינו כבר, החזית הסוערת שליוותה אותנו כ 5 ימים גם היא תחלוף הלילה ומחר תאיר לנו השמש את העליה צפונה, כ 200 ק"מ לכף הצפוני, שם נפגוש גם את אבי ודבורה כרמון ונפרוץ, אולי, בהורה סוערת ואז נתחיל להדרים. קוראים את כל הנכתב באתר כל הזמן...אם יש אינטרנט חברים, מסע חוויתי מאוד וקשה מאוד באותה מידה מתגעגעים קובי ודורון רוכבים מהים השחור לים הלבן