top of page
  • ArtMoto

מהאלפים לסביליה ( שם זמני ) - קובי שמואל

עודכן: 14 ביוני 2022

בנסיעה רגילה וסתמית עברנו את גבול צרפת ונכנסנו לספרד, עוד לא רואים שום דבר מיוחד למעט שלטים בספרדית ובבסקית , גם כשעצרנו בתחנת דלק. הבגטים נורא צרפתיים כאן. קניתי מפת ספרד פורטוגל מהסוג הטוב והמשכנו בנסיעה לכיוון סנט סבסטיין




הטיפוס לאלפים גרם לי להרגיש כמו נקודה קטנה בתוך קירות וצוקים. אנחנו מתחילים לעלות במעלה ההר. מלמטה אני רואה טלאים של שלג מונחים בקצוות ההרים. ככל שאנחנו עולים במעלה ההר, הטמפרטורה צונחת לאזור ה 3-4- מעלות. קר מאוד , אנחנו עולים לגובה של כ- 1800 מטר, לפנינו שער ספק סגור ספק פתוח. אני רואה שלג בצידי הדרך , הכביש חלק ורטוב, אנחנו עוברים את השער וממשיכים לעלות ,הצבע הופך ללבן ומתחיל לרדת שלג . הטמפרטורה במד מראה נקודת קיפאון 0. אנחנו ממשיכים לטפס במעלה ההר, כבר לא רואים אנשים ומכוניות. ההתלבטות בשיאה, האם לחזור או להמשיך? מחליטים להמשיך בטיפוס. אני נוסע בזהירות יתרה ובמהירות אפסית , רוחות ושלגים מטלטלים את האופנוע. כל הזמן אני חושב שאם בירידה הכביש יהיה קפוא, אנחנו לא נוכל לעבור בו או לחזור. הגענו לפסגת המעבר לפנינו שני מטפסים שאלנו על הירידה , והם ענו בביטחון "אין בעיה". הירידה הייתה כמו מבצע, אני בקשר מקריא לדורון את מד הגובה, והטמפרטורה בכל מטר ירידה, מעלה עולה. אני מבין פתאום מה זו מעלה אחת , ומהי השפעתה ,אנחנו בערים הגדולות לא ממש שמים לב לזה , ולוקחים את זה כמובן מאליו . אני מתחיל לראות עצים וצמחיה - הירידה עברה בהצלחה , אנחת רווחה , עוצרים לקפה , חבורת אופנועים מספרת שהודיעו ברדיו שהמעבר סגור עקב סופת שלגים , ואני אומר לעצמי "חוויה כזו אני לא אשכח עוד הרבה זמן" . ( עוד פרט קטן – הכול מצולם בווידיאו ומתועד ) בנסיעה רגילה וסתמית עברנו את גבול צרפת ונכנסנו לספרד, עוד לא רואים שום דבר מיוחד למעט שלטים בספרדית ובבסקית , גם כשעצרנו בתחנת דלק. הבגטים נורא צרפתיים כאן. קניתי מפת ספרד פורטוגל מהסוג הטוב והמשכנו בנסיעה לכיוון סנט סבסטיין - נסיעה מאוד רגילה בכבישים המהירים של ספרד . כולי צפייה לראות פיסת ים מהאוקיינוס האטלנטי הרי שם המסע " מהים התיכון לאטלנטי " מחייב . אני רואה סמנים של ים ב GPS ,אז זה לא נחשב . עוד נסיעה של שעתיים לערך, סיבוב בקשת ארוכה ומהירה, ו.....האטלנטי בשיא גדולתו , צבע הים כחול חזק ועמוק , רצועת חוף מדהימה , טיילת של קילומטרים , צוקי ענק מצד החוף . אנחנו ממשיכים ועולים לתצפית מדהימה על כל העיר, כמה צילומים וממשיכים. הערב יורד,מחפשים מקום לינה, כמה סיבובים במרחק לא גדול מהעיר בתוך סוג של יער , קמפינג , שק שינה , אוהל , וישנים מצוין , לעוד יום חדש .

ארוחת בוקר מהסוג הפשוט ביותר , הכי טוב , כמובן שאריות השפעה צרפתיים :בגטים טריים, חמאה וריבה, וקפה שחור טורקי מהבית - הייתי חייב להצטייד בכמה שקיות .

אנחנו נוסעים לאורך חופי ספרד לכיוון פארק שנקרא "פיקוס דה אירופה" החופים מדהימים , צבע החול ורוד בשילוב תכלת של הים יוצרים הרמוניה ממש כמו מוזיקה . אנחנו גולשים במסדרונות צוקים עליות וירידות, עוברים בעיירות פוגשים כנסיות וצריחים מאבן. כאן אני ממש מתחיל להרגיש את ספרד. בתים עתיקים נקראים בדרכנו, אני נוסע ומדמיין לי מסעות צלב , אינקוויזיציה , גירוש ספרד , ועוד כול מיני סרטונים קצרים . נכנסים לעיירה שבדיוק חוגגת את חג הדייגים . אנשים לבושים כחול, כוסות תלויים על הצוואר , מחזיקים בידיהם משוטים - והחגיגה בעיצומה . זקני העיירה לבושים גם הם , שזה מסביר מסורת עתיקת יומין.

אנחנו נכנסים אל תוך פארק עצום ועולים במעלה הכביש הצר , ההרים עצומים , הצמחייה מפוזרת מכל עבר - סוג של פראות ללא מעצורים , ההפך מצרפת וצפון אטליה שהאיפוק והעידון שולטים בה מכל עבר. כאן זה אחרת, תחושה של מתח באוויר - הצבע הכהה הוא ששולט. טיפוס של חצי עגולה לערך תצפית ונוף , הרים מכל עבר בצורות שונות , אני מרגיש שהאוויר יבש , סוג של אקלים שאני מכיר וממש לא אוהב ממסעות קודמים . שעת דמדומים והצללות מדהימות נופלות אל ההרים, צבע פסטל מרוח על הצמחייה ועל סלעי הענק , ואנחנו בחיפוש אחרי לינה .

אנחנו על כביש ספק מהיר ספק בין עירוני, בצידי הדרך עיירות פשוטות ודלות . הניתוק מרצועת החוף היוקרתית והמפוארת אל תוך ספרד האמיתית ללא קוסמטיקה ופלסטיקה מסביב, נותנת לי להרגיש את ספרד העירומה ללא שום כיסוי . מזג האוויר הקודר העננים הנמוכים, מביאים את הגשם . בנסיעה זהירה וגשומה אנחנו עוברים עיירות וממשיכים דרומה . בהבזק של שניה אני מבחין באתר ובו צריחים מיוחדים. אני קורא לדורון בקשר לעצור. חוזרים בחזרה למקום. מסתבר שזהו בית קברות מהמאה ה 16 לערך , אנחנו נכנסים, כל קבר עם צריח מעוטר , הדירוג מסודר באופן מופתי וכמובן עם עננות וגשם, המקום הרבה יותר דרמתי . מסקנה - בכל עיר קטנה בעולם תוכל ללמוד ולהבין את חשיבות אנשי הכפר בחייהם ובמותם דרך בית הקברות המקומי .

בוקר ממשיכים ... אני מביט במפה וממש עוד רגע אנחנו בפורטוגל אפילו ששום דבר מיוחד לא קורה בין גבול אחד למשנהו, עדין ההרגשה היא שאנחנו בארץ אחרת. הקילומטר שמשנה תפיסת עולם מארץ אחת לשנייה , התרבויות , הלבוש , האוכל ,המנהגים , כל זה בתוך הקילומטר שחוצץ בין ארצות וגבולות . אנחנו בפורטוגל ו.... כלום רק הרגשה , הנסיעה אנמית נוף מאולץ ורואים שיד אדם התערבה בכל הקשור לנוף . התחלתי לחשוב שככה נראית פורטוגל - טעות הייתה בידי . אנחנו מושכים דרומה לכיוון עיר בשם פורטו, עיר נמל מיוחדת ,נהר ובתים קטנים על שפת הנהר וגשר שתכנן המהנדס גוסטב אייפל , כן הוא יצר ללא ספק עוד כמה דברים נפלאים חוץ ממגדל אייפל המפורסם . ריח היין באוויר ( יין הפורט מקבל את טעמו המיוחד מברנדי שמוסף אליו בתהליך התסיסה. התוספת גורמת לתסיסה להיעצר וכתוצאה מכך מתיקות הענבים נשמרת. עובדה זו נתגלתה במקרה על ידי סוחרים בריטיים, שהוסיפו ברנדי ליין על מנת לחזק אותו במשך מסעותיהם הימיים הארוכים לבריטניה. ויקפדיה ) .

דרומה לכיוון ליסבון ... כמה מנהלות, בדיקת אופנועים ב B.M.W. יחס ואוירה מצד מנהל המוסך פשוט מדהים ומקצועי . סיבוב בעיר - בכניסה לעיר הבנתי שהעיר מיוחדת מאוד עם בתים המצופים אריחים צבעוניים. בעיר הישנה שהסמטאות והזוויות מתחברות במבט לאוקיאנוס האטלנטי, מבנים מדהימים ומיוחדים שני ככרות גדולים במיוחד . אנחנו עוברים ליד אטרקציה שמשכה את עיני. באחד הרחובות ישנה מעלית מדהימה מברזל ומי שתכנן היה מיודענו אייפל. היה לו משהו כנראה שמשך אותו לשתי הערים המיוחדות האלה. ... ארץ שנחשבת בימי מלחמת העולם השנייה ל"ארץ המרגלים" אבל זה היה אחרי זמנו ...

נפרדנו מפורטוגל ארץ מרשימה "שמים" סוערים, מתחתיה ארץ חלוצה בתגליות ממאות קודמות. אנחנו מדרימים והנוף מתחלף לצהוב, יותר צחיח וחם , מדברי משהו , חיות רובצות תחת עצים במנוסה מהחום הכבד ,אנחנו לכיוון סביליה 250 ק"מ מטריפה ושם נשוט במעבורת ליבשת אפריקה . סביליה - עיר מדהימה - גשר המיתרים ממש כמו בארץ ( שחושבים להוריד אותו ) מקדם את פנינו, פונים שמאלה שורת פסלים ספרדים , בתים בצבעים חזקים , טיילת ארוכה כאורך הגלות , כנסיות וארמונות ענק מעוטרים בצורות אוריינטליות השפעות האיסלם נותנות גוון ססגוני , אריחי קרמיקה מעוטרים בשלל צבעים כאילו הזמן אינו נגע . בסמטאות העיר שפע בתי קפה קטנים , מעברים צרים מגלים עוד כניסות לחצרות , שמש של אחר הצהרים, החיים רגועים , ממש כמו בארץ הקודש... ולא לשכוח שאנו עם סגולה ...

באחת הסמטאות הצרות של העיר סביליה עוצר אותנו אופנוען רכוב על מוטו גוצי ישן, איש נמוך קומה מראה משונה... וכך הכרתי אני מנקודת מבט אישית את " האופנוען מסביליה "

בהמשך אני אקדיש מאמר שלם כולל צילומים על איש יקר זה " האופנוען מסביליה "

קובי שמואל

8 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page