top of page
  • ArtMoto

יומן מסע ליוון 2011 - מ"ס 1 - קובי שמואל

עודכן: 13 ביוני 2022

קפה קטן יווני קידם את טעמי לבוקר זה . אחרי קשירת ציוד , לחיצה על הדלקת האופנוע וצליל ערב, נעים ומוכר כבימים עברו האופנוע מתעורר לחיים. אני עובר בסימטאות הרחובות הצרים של העיר הישנה חלקידה. אני מחפש את בית העלמין היהודי בעיר ...




ימים ראשונים - המסע ליוון 2011 - קובי שמואל

עשר דקות ,אפילו קצת פחות, כדי לשחרר את האופנוע מנמל לאבריו .

בית קפה קטן של פעם, זקני הכפר אשר בפניהם קמטי הזמן אשר מוסיפים חן וק"מ של בטלה מוחלטת. חלקם אפילו לא טרח להרים את הראש כשנכנסתי לחניה הצמודה לקפה. איך אומרים פוטנציאל יש ..קפה יווני . לובש את חליפת הרכיבה , בדיקה קצרה במפה ,הצלבת GPS ולדרך ... נקודה ראשונה סוניו - אפילו לא צריף שמזכיר את העבר הרחוק : מעפילים , הכשרה , תפוצות והתכנסות ליציאה לארץ ישראל , ממש כאן לידי ... שום זכר לכלום , ובליבי רוצה לעצום את העניים ולפתוח ולו לדקה בכדי לראות את ניצני ההתחלה , התגבשויות הראשונות לציונות וגם להרס מוחלט של משפחות לדורות , חוסר הודאות למקום חדש למשטר מנדטי ללא כלום , והרצון לעלות לארץ כנראה היה חזק יותר מהכול לבית יהודי אחרי אלפיים שנה .כמה צילומים בלית ברירה וקדימה לחלקידה ...


אני רוכב בכבישים מפותלים מזג האוויר מעולה , מצד שמאל הים כחול בוהק ועמוק ,באופק הרים ומפרצונים הנושקים לשמים ואני ... ברכיבה רצופה גומע מספר ק"מ . השלט הראשון מעלה חיוך מרוח בפי - חלקידה ...

בכניסה לעיר גשר לבן . תמיד אני מתפעל מגשרים ,הכול התחיל בנסיעותיי בעולם. הגשרים האהובים עלי הם הפשוטים , הרביתי לראותם ברוסיה לכיוון סיביר הכול סביב ברזל ללא עיצובים ככה פשוט , התעמולה הרוסית והעיצוב הפשטני בשנות השלושים הצליח כיום לגרום למודעות העיצוב והערכה לתקופה זו .


אני כבר די עייף , אבל חייב להסתובב בעיר להכיר את המבנה העיר בקווים כלליים. העיר יפה הכול סביב הים , והים נותן יופי וחוזק לעיר זו . מי היה מאמין שבסמטאות בהן אני עובר, בהינף יד מחקו משפחות , העמיסו את בני עמנו כצאן לטבח . אני עובר מרים את עיני והנה פסלו של קולונל מרדכי פריזי במלוא הדרו מסתכל אלי ממש כאילו חיכה לבואי מארץ הקודש. התלהבותי לא פסקה כאילו הכרתי אותו, צילמתי וצילמתי ממש עשיתי בוק שלא מבייש אף משרד דוגמנות בארץ . לאדון נכבד זה מגיע את כל הכבוד , ואני מהרהר בפעם המאה ... איך זה שבארץ הקודש אין שום ולא דבר אחד שמציין את כבוד הקצין הבכיר .


לילה טוב לכולם ...


קפה קטן יווני קידם את טעמי לבוקר זה . אחרי קשירת ציוד , לחיצה על הדלקת האופנוע וצליל ערב, נעים ומוכר כבימים עברו האופנוע מתעורר לחיים. אני עובר בסימטאות הרחובות הצרים של העיר הישנה חלקידה. אני מחפש את בית העלמין היהודי בעיר , מיקום זה היה כנראה מחוץ לעיר בשנים עברו , אבל כיום בית העלמין ממוקם בתוך תוככי העיר ממש כמו בית הקברות בר"ח טרומפלדור בתל אביב . התמונה הראשונה נגלתה , מחנק ההתרגשות נתן את אותותיו ואני מביט על האנדרטה ולא מפסיק להזיז את עניי למילים "שמע ישראל יי אלוהינו יי אחד ". אני עומד דקות ארוכות ותמונות חולפות בראשי של סבל העם היהודי . חיוך קל לעצמי , מצד שמאל ידידי קלונול מרדכי פריזי המכובד הרגשת הכרות ארוכת ימים וטוב שכך . אני מצלם ומתעד במצלמתי זכר להיסטוריה ארוכת שנים שחוברת לדפי ההסטוריה היהודית .


שער ברזל קטן ואפור מקדם את פני בבית הקברות היהודי בחלקידה יוון .בית הקברות מוקף בחומת אבן. לא נכנסתי, לפני שהדלקתי את האופנוע ורכבתי מסביב לבית הקברות היהודי לאות כבוד ( משהו אישי שלי ) . בבית הקברות מקדם את פני בחור שעובד ומטפל בבית הקברות . אני נכנס למין פיסת היסטוריה , מצד ימין למעלה בית הקברות הישן קברים שגילם מאתיים שנה ויותר. צורות הקברים מעניינות, צורות אלה ראיתי בבית הקברות במרוקו " בית החיים " . הסתת הראש ימינה, וקפיצה בזמן לשנים קרובות יותר , שמות ושמות ושמות , הכול מוכר אין כאן שם שלא נפגשתי איתו בארץ. מחשבה זו נתנה לי להבין שמדינתנו כהגדרה לעם היהודי היא פשוט נס. נס ההקמה על כל המשתמע מכך. אני מצלם את כתוביות הקברים וסיבת המוות בחלקם . עננים אפורים וטיפות גשם התחילו, ותחושת מועקה אופפת אותי. אני מדליק נרות נשמה לזכר הנספים בטרם עת . יהי זכרם ברוך .


למרות הגשם השוטף, החלטתי לרכב לכיוון האי השני בגודלו "אוויה" אשר מחבר בינו גשר של מטרים ספורים (לבן) ולא לחזור לכיוון הכבישים המתועשים של מרכז יוון, ומשם לקחת מעבורת לכיוון "וולוס" . אני ברכיבה לתוך סבך של יער , ריח רענן פרשי , פיתולים אין סופיים מוציאים אותי מגלויה אחת למשניה . הסטת הראש ימינה ושמאלה ומראות של הרים מלאים ירוק באלפי גוונים, ואני במחשבתי שרק הגשם מביא למראות מופלאים שכאלה . צבע העלים בצידי השביל כתומים חומים כמו הרמוניה משותפת לנסיעה זו . בית קפה מסעדה בצד הדרך , קפה, לגימת מים צלולים , וממשיך לתוך יער סבך שממש עוד רגע אראה את כיפה אדומה או את הזאב ....


צומת דרכים ופיצול, אני פונה שמאלה וחובר למראות של ים יורד ועולה בהררי נוף לתוך עיירות קטנות , אחד המקומות המדהימים כפר קטן למאני Limni ממש כמו ציור מושלם שהאמן ידע מתי להפסיק את היצירה ולא גרע ע"י הוספה לא רצויה , מושלם .....

אני עייף מהיום הטעון הזה אני ממשיך לעיירה הבאה מלונית , נוף מדהים לסיום היום .

מחר על מעבורת לכיוון וולוס .

יה סס קה אפכריסטו אוריו ...

צילומים בגלרית תמונות – בחר נושא – מסע ליוון 2011


2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page