top of page
  • ArtMoto

דיווח מפורטוגל-ספרד

עודכן: 14 ביוני 2022

דיווח מפורטוגל \ ספרד




אנחנו בעיר פורטו שבפורטוגל. העיר שאחראית לחצי משם המדינה. אתמול חצינו הגבול מספרד לפורטוגל. כמה ימים בלי אינטרנט ראוי עברו עלינו בספרד. אנסה לתאר בכמה מילים את שעברנו מאז דרום צרפת עד היום. למחרת הביקור בפונט דו גארד המרשים על יד אביניון חצינו במהירות את החלק הדרומי והלא כל כך מעניין של צרפת דרך מנונטפלייה וטולוז. בטולוז נאלצתי ללמוד על בשרי וכיסי למה אסור לתת לאיש להחליף מנורה בב.מ.וו ללא ניסיון או ידע. החלפה לא מקצועית של מנורה בציון שבשוויץ אילצה אותי לבחור להמשיך על נורת אור גבוה בלבד או להחליף פנס ראשי. בחרתי באפשרות השנייה כי דרך ארוכה עוד לפנינו וכך מוסך מסודר של ב.מ.וו עשה עבודה מהירה ומקצועית בטולוז, הלקח נלמד.

הגענו למבואות הפירנאים לאחר רכיבה על כבישי אגרה מהירים, זו הדרך היחידה לגמוע מרחקים גדולים בזמן סביר. כל דרך אחרת "תרתי משמע" לוקחת אותך דרך מספר אינסופי של רמזורים ומעגלי תנועה והקצב בהתאם. עלינו לפירנאים למעברי תורמלה, סולור ואוביסק המוכרים מהטור דה פרנס. מעבר אוביסק הוא היפה כולם אף כי מעבר תורמלה המיתולוגי (הגאליבייר של הפירנאים) הוא גבוה יותר וקשה כמובן למדוושים. ב 1910 עלה אותו ה'טור' בפעם הראשונה, על משהו בין כביש למסלול של חצץ, מדהים. מאות רוכבי אופניים דיוושו במעלות ומורדות הפירנאים וכל שריריהם מתפרצים משוקי רגליהם.

ירדנו מהפירנאים לעבר הגבול עם ספרד.

ספרד יותר דרמטית ורווית מתח מצרפת או שוויץ. הכל יותר "חם", תרתי משמע. נכנסנו לסן סבסטיאן. עיר יפיפייה לחוף מפרץ ביסקיה. שדרות ורחובות ארוכים, נקיים, חזיתות מעטרות של בניינים, הכל בלבן. מה שמדהים הוא הכמות האינסופית של דו"ג מכל הגדלים. לאורך החופים ללא סוף של העיר אין חניה לכלי רכב, רק לדו"ג. צריך לשלוח לכאן את רון חולדאי שילמד דבר או שניים. יותר מכך, ביטוח חובה לבנדיט 600 סמ"ק - רק 350 יורו!. הגענו ביום חג הסיידר המקומי. מאות ברחובות. עלינו לתצפית איגואלדו המזכירה, רק מזכירה את המראות של ריו דה ז'ניירו. הגענו בשעת שקיעה והמראה היה נפלא. ירדנו לקמפינג לאורך החוף הספרדי של מפרץ ביסקיה, קוסטה ביסקיה נקרא האזור. חוף ים מפורץ ויפה נוף. עיירות קטנות, כביש מתעקל לאורך תצפיות החוף, בנוי לאופנועים.

למחרת עברנו את העיירות והכפרים הבסקיים באיזור ונפלנו על עוד חג דייגים מקומי באחת העיירת נפלא לראות את כל העיירה ועוד אלפים שבארו מבחוץ לבושים בבגדי דייגים, עם משוטים על הכתף וספל של תה או בירה תלוי על צוארם, צעיף כחול קטן ומעוטר קשור לצוארם, מתינוק ועד זקן, כך משמרים מסורת. המשכנו לגרניקה, העיר בפיקסו הנציח בציורו המפוסם את הטבח של כ 2000 איש בכיכר השוק ב1937 ע"י בגרמנים, בעלי הברית של פרנקו בספרד. עצרנו גם בבילבאו, במוזיאון גונהיים הנפלא של פרנק גהרי, בחרתי תמונה אחת מני רבות כדי לנסות להעביר לכם את יופיו המקורי של מבנה זה שהפך את בילבאו הבסקית מעיר תעשייה אפורה לפנינת תיירות עולמית.


המשכנו מערבה לאורך החוף הספרדי, חלפנו על פני סנטנדר התעשייתית ופנינו לפרק הפראי והנהדר של פיקוס דה אירופה. רכבנו 180 ק"מ בדרכים הרריות, בתוך קניונים שוצפים, בין צוקי אפורים בנתיבי הפרק. שווה ביקור לכל מי שמגיע לחלק זה של ספרד.

נתיב עולי הרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה עם צליינים ההולכים בבודדים וקבוצות קידם את פנינו עם סמלי הצדף. סנטיאגו הנקראת על שמו של יעקב הגדול אחד מ 12 השליחים של ישו שהגיע לחצי האי האיברי כדי להפיץ את הנצרות לפני 2000 שנים. סנטיאגו, העיר השלישית בקדושתה לנוצרים אחרי ירושליים ורומא היתה מוצפת באלפי צליינים שעמדו בתורים אינוספיים סביב הקתדרלה הענקית והקודרת. סבבנו את הקתדרלה מכל עבריה וויתרנו על כניסה אליה, השארנו את זה לצליינים האמיתיים שכיתתו רגליהם מאות ק"מ כדי להגיע לכאן.

אתמול נכנסנו לפורטוגל ובתחנת דלק על הכביש המהיר בגד בקובי הונטיל עם הסנסור המתוחכם, כנראה יתר על המידה, של ב.מ.וו בגלגל האחורי. באחת ברח האויר מהגלגל. מזלו שאלכס צייד אותו בונטיל חלופי פשוט של פעם, מזל שהיה לי מפתח כוכב לפרק את הגלגל האחורי, מזל שויויאן עזרה מהארץ בדיבור בפורטוגזית עם המקומיים ועוד איש שרות דרכים שעזר מאוד ואחרי שעה וחצי היינו שוב בדרך. בהזדמנות זו שנה טובה לכולם, שתהיה שנה של בריאות טובה, הגשמת מישאלות ונחת.


דיווח מספרד

לרובע באישה ששימש במשך שנים רבות השער לעיר. שוטטנו ברחובותיו ובין הכיכרות ועצרנו לצהריים בכיכר "הסובלנות" בה נרצחו יהודי פורטוגל לפני 500 שנים. אנדרטה לזכר הארוע וקיר המכריז על ליסבון כעיר של סובלנות ניצבים במקום. אנחנו בסביליה בספרד. עיר יפיפיה, מלאה בבניינים מונומנטליים בסגנון ספרדי עם השפעות מוסלמיות או מרוקאיות רבות. ארמונות, קתדרלה מפלצתית בגודלה, שלישית בגודלה באירופה. כיכר מגלומנית מצופה כולה ציורים ועיטורים בקרמיקה - כיכר אספניה. סביליה יושבת לגדות נהר אלכביר, ממנה יצאו אמריקו וספוצי שהתעקש על כך שקולמבוס לא גילה את הודו אלא משהו אחר בדרך להודו וכך אמריקה היא בעצם על שמו, כמה אירוני. "מלח" נוסף, כריסטופר(?) מגלן יצא מכאן להקיף את העולם וגילה תוך כדי כך את המיצר המחבר את האטלנטי לפסיפי - זה שנקרא לימים על שמו, מיצר מגלן.

לפני מספר ימים עברנו בעיר פורטו היפה, עיר של יין הפורט ושל דגים עם אופי מיוחד וגשר מדהים אותו תיכנן אייפל המוכר מהמגדל הדובר צרפתית. בעיר שוטטנו מעט בסימטאות צרות ותלולות שעמדו מלכת לעבר כנסיה שקיר שלם שלה מכוסה בקרמיקה המצוירת בכחול ומנציחה את הקמת מסדר הכרמיליתים. עברנו את 300 הק"מ המפרידים בין פורטו לליסבון והגענו לבירת פורטוגל. למחרת בבוקר הגענו לאחר תאום מראש למוסך BMW שם הפקדנו האופנועים לבדיקה כללית לפני המשך המסע למרוקו. לקחנו אוטובוס למרכז העיר, לרובע באישה ששימש במשך שנים רבות השער לעיר. שוטטנו ברחובותיו ובין הכיכרות ועצרנו לצהריים בכיכר "הסובלנות" בה נרצחו יהודי פורטוגל לפני 500 שנים. אנדרטה לזכר הארוע וקיר המכריז על ליסבון כעיר של סובלנות ניצבים במקום. גם הסרדינים מלאי הבשר מעולים במסעדות הכיכר.

ביציאה מליסבון התעכבנו על יד האנדרטה המרשימה לכבודם של מגלי עולם ובראשם כמובן, ואסקו דה גאמה הפורטוגלי המוביל את כל האחרים כאשר בידם סמלים ודגלים של הנצרות, הבשורה שנועדה ל'היטיב' עם חייהם של הילידים ה'בורים ועמי ארצות' אשר ביבשת אמריקה שזה עתה נתגלתה. נו.... אבל המוניומנט הניצב באזור בלן (הלא היא בית לחם, רק בספרדית) משרים ביותר וכאשר חלפה על פנינו ספינת מכולות במעלה הנהר טז'ו מן האטלנטי לעבר הנמל בליסבון שאלתי עצמי אם הקפטן יודע להעריך פועלם ואומץ ליבם של מפלסי הנתיבים הימיים לפני 500 שנים שניווטו בעזרת כוכבים ושמש אל הלא נודע.

חלפנו מעל גשר "25 באפריל", הגשר התלוי הגדול באירופה לכיוון דרום ושמנו פעמינו לכף אושפישאו הניצב עם צוקיו האדירים מעל האוקינוס ובראשו מגדלור כמובן אך גם כנסיה בת יותר מ 150 שנים מרהיבה ביופיה באדריכלי, במיוחד על רקע הנוף הנפלא סביבה. במקום התאמנה להקת קצב בריטית לקראת הופעה במסגרת פסטיבל באותו ערב וההדים מהרמקולים הרעידו עצמותי.

מזג האויר מתחמם ככל שמדרימים וגם מתרחקים מהים, כך הרגשנו כאשר התחלנו לרכב למזרח לעבר עיר מקסימה בשם אבורה ובה כנסיה מהאה ה 13 עם צריחי גרניט עצומים ולידה מקדש רומי עם עמודים קורינתיים בן יותר מ 1800 שנים ששרד באופן מופלא, אולי כי שימש בית מטבחיים עירוני במשך שנים רבות והיה לכן, מוקף חומה ומוסתר. מאבורה המשכנו לעבר בז'ו ומשם לאחר לינת קמפינג חצינו לספרד בתוך נוף יבש של גבעות המכוסות ביערות של עצי אלון פזורים במרחקים גדולים אחד מהשני. הגענו לסביליה (סביה בספרדית) אחר הצהריים אתמול והבנו נפשנו הרעבה והצמאה במעדת טאפאסים מקומית וטעימה ולאחר מכן חיפשנו מלון ומצאנו משהו קטן ונחמד באחת מהסמטאות המאוד מצודדות של העיר.

הורדנו מעצמנו ומאופנועים חלק מן הציוד ויצאנו לכיכר אספניה והקתדרלה. באחת הסמטאות בדרך עצר אותנו רוכב אופנוע, יואכין, מלווה בעוד רוכב מהאי מדירה. לאן? לקתדרלה..."סעו אחרי" וכך למדנו להכיר את האופנוען הכי ססגוני אי פעם. איש נמוך קומה, קשה להעלות על הדעת איך הוא מטפס על אופנוע ועוד יותר איך הוא בולם ומוריד רגל ועוד מדובר על מוטוגוצי 500 סמ"ק בן 27 שנים שעבר כבר 300,000 ק"מ בכל העולם. אבל יותר מכל איש מצחיק וטוב לב. מרגע שפגש אותנו פרש עלינו חסותו, לקח אותנו לביתו להראות לנו את הגביעים והמדליות שקיבל לאות הערכה ממועדונים רבים ומהמועדון שלו על מסעותיו בעולם. קבענו להיפגש יותר מאוחר ולצאת להופעה ביחד. נפגשנו אחרי עשר בלילה ורכבנו בסמטאות עמוסות בבתי קפה עם אלפים של אנשים, (תל אביב עיר ללא הפסקה??) הגענו למחסן ישן בלב רובע מגורים, בפנים כ 300 איש שותים בירה ומשתוללים מהתלהבות ממופע פלמנקו מקומי מדהים בעוצמתו ששבה גם את ליבנו והיה קשה לעזוב את המקום אחרי כשעה וחצי ו 2 כוסות גדולות של גינס. קינחנו בפיצה אצל "פיקולינו" בהנהלתה של כרמליטה והלכנו לישון כמעט ב 3 לאחר חצות.

היום נשאר לעוד יום מנוחה ובילוי כאן ואח"כ נדרים לעבר המעבר למרוקו שאנחנו כל כך מצפים לו.

דורון וקובי רוכבים מהתיכון לאטלנטי


13 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page