top of page
  • ArtMoto

אלף נשיקות ...קובי שמואל

עודכן: 14 ביוני 2022

צפצוף חזק מעיר אותי מהחולמנות שבצפייה לאור הירוק בצומת הדרכים סלמה הרצל שבתל אביב ,

אני רכוב על קטנוע בפקקים אין סופיים של העיר המדהימה הזאת תל אביב ,

אני יושב בבית הקפה הראשון של העיר העברית הראשונה בהרצל ...





אלף נשיקות לך אהובתי .....אנחנו מתרחקים מברצלונה השעה כבר מאוחרת , הבהירות כפס מאחורי שאני מביט במראה . שובל של אור בוקע משכבת עננים מאחור , ואני... מתקדם במהירות לעבר עננים קודרים ושחורים , עונות השנה מתחלפות מהר בנסיעה על אופנוע , יצאנו למסע בסוף הקיץ כמעט , והנה עכשיו בתוך הסתיו ... של אירופה , לכיוון צרפת מצד שמאל של הכביש הרי הפרנים בתוך ענן וראות אפסית נקודות של אור אדום נמרחות על הכביש הרטוב ממכוניות שלפני ,

ואני עוקב בדריכות אחרי הנתיב נקישות קלות על הקסדה של טיפות ועוד טיפות גשם... אבל גשם כזה שלא רואים כמעט כלום , מצד ימין שלי הים התיכון , כול מעבר פתוח לים מביא איתו רוחות חזקות שמטלטלות את האופנוע ואני ... ישר מפעיל איתותים שיראו אותי יותר טוב . קרוב לארבעים ק"מ נסיעה ברוחות וגשמים עזים וסוף סוף תחנה דלק , באמת הגיע הזמן ... אני מחנה את האופנוע , ונכנס לתוך חנות התחנה , המון של אנשים עצרו את מכוניתם בתחנה עקב הגשמים החזקים , מסתכלים עלינו כחייזרים , חיוכים קלים ... ושתייה חמה מעוררת אותי לחיים ... כבר לילה , עוד שלושים ק"מ מוטל דרכים , הגשם לא פסק , מניח את הראשי על הכר , ומרגיש את סוף המסע של כל הדרכים , ההרגשות , החוויות , ואת הרצון הבלתי פוסק לחשוב על המסע הבא.......

אנחנו ממש על הריביירה הצרפתית , מצד ימין הים , הגשם נחלש , אני מתפעל רק מהנוף ההררי שנושק לים , כאן... הסירות , הבתי קפה, רצועת טיילת לאורך החוף , מאוד מלכותי , פלסטיק , כאילו שמישהו מנסה לאלץ את המקום להיות יותר יפה , אני רוכב על האופנוע וחושב , על האנשים הפשוטים שפגשתי וראיתי , על הקסם הלא מתוחכם שבהיותם הם , על הענווה , ועל הרצון לעזור , דבר שנתקלתי עשרות פעמים לוו דווקא במסע הזה , החיים עוברים להם כמסע ואפילו אם זה מצטמצם לשנים או שלושה רחובות בכל חייהם ...

רעש של חותמת במשרדי המכס של נמל חיפה האיר אותי מההלם ...אני כאן כדי לשחרר את האופנוע , השלטים בעברית , הכול כאן כול כך ישראלי , אני משלם אגרה מסויימת , שכבר הספיקה להכפיל את עצמה מאז שנסעתי , אני מביט על הים מעבר לחלון , האופק ומה שמעבר , דרך כל הדרכים והתחושות ....

יום עצוב לי אני מרקין ראש על חברי שלקח את חייו , נסיעה שקטה במהירות אפסית לזכרו של אבי .

אני ממשיך לכיוון ניס צרפת , מתקשר לחבר שגר באזור אחד מאמיתי לעבודה , בית קפה ממש בקצה של העיר , עונה בהתלהבות , כמה דקות אני אצלך , אני בדירה מדהימה במרכז ניס , ארוחת ערב ממיטב המסורת הצרפתית בקבוק יין אכותי , אני נוהג ברכב ספורט בטיילת , מרחוק אורות מונקו משתקפים על הים , ואני ... מסוגל עדין להכיל את המראות , הנופים , את ההכרה בדרך חשיבתם של בני האדם במקומות שונים בעולם .



אני מחליט להשאר עוד יום בניס , אני מבקר במוזאונים , תערוכות , גלריות , בחנויות עתיקות , ההיצע מדהים כמויות של סחורה בלתי נגמרת , ריהוט , כלי כסף , פוסטרים ישנים , גלובוסים עתיקים , כדים , פסלי ברונזה , אבל ... האיכות קודמת לכמות . צהרים , היין כאן הוא מין המניין ואני לוגם וממש עוד רגע גם יתחיל ... להתרגל לזה . אחר צהרים נעים ובתי הקפה מלאים , מחר אני רוצה להגיע לרומא , מאות ק"מ , אני מתארגן לומד את המפה , ונרדם... שמסביבי כמה וכמה מפות...

130...140.... ק"מ בכבישי האגרה הנוחים , תמיד לתשלום יש את מעלותיו ... , אני נוהג מדי ופעם רואה פיסות ים מימני , אני לכיוון רומא , מזג האוויר נוח , אני בסוג של מדיטאציה בכבישים ארוכים ולא נגמרים בייחוד שה G.P.S מראה 185 ק"מ לפניה הבאה ....אני עוצר לקפה בתחנת הדלק הקרובה ופוגש אופנוען גרמני מחליפים דיווחים , המפות מונחות בשולחן ציוני הדרך נרשמים לכאן ולכאן , הוא לכיוון מרוקו , כמה טיפים עצות החלפת אימלים ולדרך... עברתי משהו כמו 300 ק"מ יש עוד לגמוע כמה מאות , אני שומע שירי ארץ ישראל באייפוד מפזם לי , ושואל , איפה הם הבחורות ההם ..... . מתחיל להחשיך אני ממש כמה ק"מ ספורים מרומא מחפש מלון , אני עובר מין אזור תעשיה מהסוג השבור , זונות לצידי הדרך נשענות על מעקה הבטיחות , בפניה הראשונה מין בית מלון דרכים ישן , אני מת על מלונות כאלה , אני נכנס מברר , נותן לי מפתח שהמחזיק שלו גדול וכבד שני אנשים צרכים להרים אותו , המלון חשוך כיאה למלונות זולים אבל... אינטרנט יש אני עייף מפורק ומחר .... לכיוון נמל בארי שבאיטליה , לקחת מעבורת ליוון הנקודה האחרונה במסע זה . צפצוף חזק מעיר אותי מהחולמנות שבצפייה לאור הירוק בצומת הדרכים סלמה הרצל שבתל אביב , אני רכוב על קטנוע בפקקים אין סופיים של העיר המדהימה הזאת תל אביב , אני יושב בבית הקפה הראשון של העיר העברית הראשונה בהרצל , ומעלה תמונות מראשי על המסע המופלא , ממולי .... בניין בבניה גבהה קומה , הרסו עוד יצירת מופת של בניין מסוגנן של ארט דקו משנות – ה- 30 , לטובת המכונה המשומנת של הקפטליזם . אני ממשיך בנסיעה לכיוון אלנבי, ועוצר בחנות ישנה של ספרים , מפשפש במדפי הספרים בחיפוש לרעיון נוסף שאני .....אפילו לא יודע מה תחילתו ומה סופו ...אם בכלל . בוקר של ערפל בסמטאות הקטנות של רומא , לאחר ארוחת בוקר , ואיך לא אספרסו שמזניק את כול חושי לעוד מאות ק"מ של נסיעה לנמל בארי , אני ממשיך לנסוע בכבישי האגרה המהירים,עוצר בתחנות דלק שנהפכו לביתי השני במהלך כול המסע .

מתקשר למשרדי הנמל לברר מתי יוצאת מעבורת ליוון ולאיזה נמל , אני עומד בזמנים וממשיך בנסיעה ....אני מגיע לנמל שבאטליה , כבר שעת דמדומים השמש כבר כתומה לפני שקיעה , הנוף של אונית הענק והמכולות שנושקות לים הפתוח מהוות ציון דרך למסע מופלא שממש עוד רגע יסתיים .

מנהלות ....משרדי הכרטיסים , עומד בדלפק מברר , יש מעבורת מהירה אבל.....בעיה... היא מגיעה לנמל איגומנציה ולא נמל פטרה , חישוב מהיר מאריך לי את הדרך בעוד קרוב ל 300 ק"מ , שואל את פקידת הקבלה ו....לפטרה , עונה לי רק מחר , לא חשבתי אפילו פעמיים קניתי כרטיס לאיגומנציה תשע שעות של הפלגה מגיעים למחרת בערך בחמש לפנות בוקר . נשאר לי כמה שעות בודדות בנמל בארי עד להפלגה ,אני יוצא לעיר יושב בבית מרזח קרוב לנמל , מין בר ימאים אמיתי כזה כולו מעץ , על הקירות הגאי אוניות ישנים צילומים ממסעות והפלגות , דגמים ישנים של מגדלורים אווירה מיוחדת ואיך לא... אני מוצא את עצמי לוגם בירה ומשוחח ארוכות אם כמה ימאים , צוחק ומתפעל לקלות בתפיסתם של חציית ימים ואוקינוסים רבים ושהייה של שבועות בים הגדול , וככה אם מוזיקה איטלקית ישנה ואווירה מיוחדת עוברות שעות בודדות , ואני מחנה את האופנוע בבטן האוניה , עולה לסיפון , אורות העיר המיוחדת מתרחקות , ואני חושב " מסע כזה לעננים ודאי יועיל גם לנו " (קטע שיר של שלמה ארצי ).

המשך...

טיסות , שדות תעופה , מזוודות , שעות לפני , שעות אחרי , דיילות , אני יושב בטיסה , מושב ליד החלון , כל אורות הכרך פרוסים ומסודרים במין דומינו מתוחכם , אני בהמראה לכיוון גרמניה , יריד אמנות ועתיקות במסגרת עבודתי ,

תמיד משווה את הקור בנסיעה באופנוע למזג האוויר החורפי באירופה , האופנוע תמיד מנצח . כבר חורף בארצנו הקטנה , התעסקות אם מזג האוויר בעולם טומנת הפתעות ו "עוגיות " לנוסע באופנוע , הידיעה המקדימה , מוסיפה סיפוק הקדמה והכנה לבאות .

אין פעם שאני לא פוגש מפה ומתחיל בסרטוט דימיוני את קו המסעות שלי על אופנוע , והפגישה שלי כעת היא במטוס ממולי המסך הקטן ואני מביט ממש אוהב לראות את מד הגובה , מהירות טיסה , טמפרטורה , שעת הגעה ליעד , ועוד פעם מופיע מפה , וחוזר חלילה , ממש מרגיש כמו טיס משנה . המטוס כבר בטיסה שעה וארבעים לערך , אנחנו מעל יוון .....

צופר בקול עבה מתריעה על הגעה , אני באוניה שעשתה דרכה מנמל בארי שבאיטליה אחרי תשע שעות הפלגה לערך , אנחנו באיגומנציה שביוון ,

אני יורד לבטן האוניה לובש את החליפה רכיבה ממתין עוד דקות ארוכות , בטן האוניה נפתחת , ואני גולש לכיוון היציאה , השעה ארבע וחצי בלילה חושך מוחלט וקר מאוד , מכוון את ה G.P.S לנמל החזרה לאבריו , 700 ק"מ מצליב אם המפה ו.....לדרך .

הכול חשוך אין כבר מכוניות על הכביש , והקור רק מתגבר , אני נוסע קרוב לשלושים דקות ומשהו בחושיים שלי שקשורים לניווט אומר לי משהו לא בסדר אני מגיע למנהרה אם אורות עוצר מחשב ובודק את המסלול , אני חייב לציין שקר לי מאוד .

ה G.P.S מראה הכול נכון אבל במפה אני נוסע לכיוון צפונה להרים גבול אלבניה יוון , חישוב וברור ושיחה קצרה אם המכשיר , התברר לי שאכן הדרך נכונה אבל במפה מצוין כביש משני ( צהוב ) וזה ... יכול להיות גם דרך אפר או מעבר משובש או אלוהים יודע מה , אז..... חישוב חדש על כביש ראשי ( אדום ) בלי קיצורים והתעסקויות מיותרות למיניהם , ואני מתחיל לרדת דרומה , והשמש מסרבת בכול תוקף להפציע....


המשך יבוא...


קובי שמואל


20 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page